![[personal profile]](https://www.dreamwidth.org/img/silk/identity/user.png){kind=small}
Текст на иврите, автор мне не известен, почитайте и подумайте...
היום, קוראים נכבדים, נצא למסע מרתק במרחבי ההסטוריה האלטרנטיבית המוכרת גם בכנוי ''מה היה קורה אילו''.. במסגרת מסענו זה ננסה לדמיין איך היו כותרות העתונים נראות לו היו תנאי הפתיחה שונים במקצת. מנסיון אישי זהו תרגיל אינטלקטואלי משעשע ואף מאלף. הבה נעצום לרגע את העינים ונרשה לעצמנו להפליג על כנפי הפנטסיה:
השנה היא 2000. בעקבות התקף קולקטיבי של מחלת השכחה מחליט הבוחר הישראלי להעניק הזדמנות שניה לאדריכל ה'מזרח התיכון החדש'. המנצח הטרי בבחירות הוא לא אחר מאשר שמעון פרס הבלתי נלאה הדוהר לראשות הממשלה כשהוא רוכב על גבי הישג אלקטורלי מדהים של 40 מנדטים למפלגת העבודה. ''מי יודע'', ממלמלים לעצמם זקני נוער הנרות בתקוה נוסטלגית, ''אולי הפעם זה יגמר אחרת''. המועמד המפסיד אריק שרון גוזר על עצמו שתיקה רועמת ומסתגר ב'חוות השקמים' יחד עם שני בניו וארגז מסתורי מלא במסמכים הכתובים ביוונית. בכירי מפלגת העבודה אינם מבזבזים זמן. הם מנערים את האבק מעל חליפות הטוקסידו ופוצחים בסבב עולמי של פגישות וטקסים רבי רושם, ממש כבימי 'אוסלו' העליזים.
אלא שאז מתרחשת תפנית מדהימה.
העתוי הוא יום הזכרון השנתי לרציחתו של השר רחבעם זאבי. בנאומו לזכר מקים מפלגת 'מולדת' מטיל ראש הממשלה פרס את הפצצה: ''בהעדר סכוי מדיני ולאור התגברות הסכנה הדמוגרפית אין מנוס ממהלך התנתקות חד צדדי'', הוא מצהיר, ''אי לכך נתחיל לאלתר בתהליך טרנספר המוני של האוכלוסיה הערבית מתחומי מדינת ישראל. רק כך נוכל להבטיח לאורך ימים רוב יהודי בגבולות הסדרי הקבע''.
הודעתו של ראש הממשלה מחוללת תהו ובוהו פוליטי. בתחילה מסרבים בכירי מפלגת העבודה להאמין שהאיש מתכוון באמת למילים שיצאו מפיו. קבוצת ''מורדי-העבודה'' אף מודיעה כי לא תתמוך במהלך בשום פנים ואופן. אלא שפרס, הנחוש למחוק אחת ולתמיד את תדמית ה'לוזר' שלו, מוכיח לכולם שהוא רציני לחלוטין. התכנית יוצאת לדרך.
מנהלת ההתנתקות מודיעה כי התכנית תתחיל מאזור המשולש ובשלב הראשון יפונו 12,000 מתישבים ערבים המתגוררים ב- 34 כפרים בגליל התחתון. המפונים יועברו למחנות פליטים מיוחדים שמוקמים בזריזות סמוך לג'נין. כל מפונה יהיה זכאי לפצוי חלקי שיאפשר לו רכישת אהל וצמד עיזים בשטחי הרש''פ. בשמאל מתעקשים לכנות את המהלך בשם 'תכנית הטרנספר והגרוש'. מקורבי ראש הממשלה אומרים בתגובה שמדובר בסך הכל בהעברת דירה. ''מידי שנה עוברים רבבות ערבים משטחי הרש''פ לישראל במסגרת אחוד משפחות, לא יקרה כלום אם כמה רבבות ינועו בכיוון ההפוך''. היועץ המשפטי לממשלה מזהיר את המוחים להמנע מהשוואות עם תקופות השואה. ''חופש הבטוי יקר לנו אבל הדמוקרטיה תדע איך לגונן על עצמה בשעת הצורך'', הוא מוסיף ברמז דק כקורת בית הבד.
ראשי הצבא מציגים לתקשורת את תכנית הפעולה: חילי צה''ל יעברו מבית לבית ויפנו ''בעדינות אך בתקיפות'' את הערבים המתגוררים בהם. המפונים ירוכזו במרכז הכפר ומשם ישולחו לדרכם באוטובוסים. תכולת הבתים תשלח אחריהם מאוחר יותר. גופות המתים ישלפו מקברותיהם וישלחו באריזה נפרדת. על פי התכנית בתי הערבים יהרסו כדי למנוע מדייריהם לשוב אליהם. בולדוזרים יחרשו את בתי הקברות. את המסגדים יפוצצו בחומר נפץ ולאחר מכן ירסקו את שרידיהם תחת שרשראות טרקטור.
השמאל משתולל. עמוס עוז ויוסי שריד מאיימים שוב לפוצץ גשרים. ראש הממשלה מתפקע מצחוק: ''זה טרנספר זה? בסך הכל מעבירים אותם דירה''. 4,000 אנשי רוח וסופרים חותמים על עצומה הקוראת למהפכה אזרחית ''כדי להציל את המדינה מהפאשיסטים''. הם גם דורשים מהאו''ם להטיל מיד סנקציות כלכליות וצבאיות על ישראל. האנרכיסטים יורדים מהגדר (ההפרדה) ומתפרעים ברחובות. אנשי 'יש גבול' קוראים לסרב פקודה בנמוק שמדובר בחוק ש''דגל מוסרי שחור מתנופף עליו''. ראש הממשלה שמעון פרס בתגובה: ''פקודה היא פקודה. חיל שיסרב להשתתף בטרנספר ההתנתקות יודח לאלתר''. מדינות אירופה מאיימות אך ראש הממשלה נותר בשלו. ''ההתנתקות תעבור. לא יעזור כלום''.
בג''ץ דוחה את עתירת מתנגדי ההתנתקות וקובע כי מדובר במהלך מדיני חוקי לחלוטין. במשרד המשפטים מאיימים להעביר למשפחות אומנות ילדים שיעזו להשתתף בהפגנות השמאל ולמען הסר ספק מורה בג''ץ לכלוא ללא הגבלת זמן קיבוצניקית בת 14 למען ישמעו ויראו. בשמאל מכריזים על הפגנת ה''ארבע מאות אלף'' שתסתיים בצעדה המונית לכיוון המשולש. צה''ל מציב מחסומים בכביש גהה ובשדרות רוקח. נגמש''ים פורקים חיילים לאורך רחוב שינקין. המשטרה פושטת על מרכז תל אביב ועוצרת מאות אוטובוסים שהיו אמורים להסיע מפגינים לדרכם. כלי רכב אחרים נחסמים ביציאה מהקבוצים. תהלוכת השמאל מתנקזת לבסוף לתוככי 'כפר שמריהו', שם זוכים רבבות המפגינים להתארח, בין היתר, בביתה המרווח של שולמית אלוני.
בינתים מתחילים האוטובוסים הראשונים ובהם עשרות משפחות ערביות לעזוב את המשולש בדרכם לגרוש. מאות פעילי שמאל מנסים להתנפל על הכביש כדי לחסום את מעברם. למחרת מציגים העתונים תמונה דרמטית של מזכ''ל 'שלום עכשיו' המשרת כקצין במילואים כשהוא חוסם בגופו את הסתערות המפגינים ומונע מהם לשבש את הטרנספר. ''חוק הוא חוק'', זועק הקצין בגרון ניחר מול חבריו מתנועת הנוער של השומר הצעיר, ''הטרנספר התקבל באורח חוקי ודמוקרטי. הטרנספר יעבור על גופי. לא תפרו את החלטת הכנסת''!!.
בשלב זה אני מתנער בבת אחת מעולם הדמיון. יש דברים שאפילו בהזיה אלטרנטיבית אי אפשר להעלות על הדעת. פרייארים מסוג כזה אפשר למצא רק אצל הדתיים.
היום, קוראים נכבדים, נצא למסע מרתק במרחבי ההסטוריה האלטרנטיבית המוכרת גם בכנוי ''מה היה קורה אילו''.. במסגרת מסענו זה ננסה לדמיין איך היו כותרות העתונים נראות לו היו תנאי הפתיחה שונים במקצת. מנסיון אישי זהו תרגיל אינטלקטואלי משעשע ואף מאלף. הבה נעצום לרגע את העינים ונרשה לעצמנו להפליג על כנפי הפנטסיה:
השנה היא 2000. בעקבות התקף קולקטיבי של מחלת השכחה מחליט הבוחר הישראלי להעניק הזדמנות שניה לאדריכל ה'מזרח התיכון החדש'. המנצח הטרי בבחירות הוא לא אחר מאשר שמעון פרס הבלתי נלאה הדוהר לראשות הממשלה כשהוא רוכב על גבי הישג אלקטורלי מדהים של 40 מנדטים למפלגת העבודה. ''מי יודע'', ממלמלים לעצמם זקני נוער הנרות בתקוה נוסטלגית, ''אולי הפעם זה יגמר אחרת''. המועמד המפסיד אריק שרון גוזר על עצמו שתיקה רועמת ומסתגר ב'חוות השקמים' יחד עם שני בניו וארגז מסתורי מלא במסמכים הכתובים ביוונית. בכירי מפלגת העבודה אינם מבזבזים זמן. הם מנערים את האבק מעל חליפות הטוקסידו ופוצחים בסבב עולמי של פגישות וטקסים רבי רושם, ממש כבימי 'אוסלו' העליזים.
אלא שאז מתרחשת תפנית מדהימה.
העתוי הוא יום הזכרון השנתי לרציחתו של השר רחבעם זאבי. בנאומו לזכר מקים מפלגת 'מולדת' מטיל ראש הממשלה פרס את הפצצה: ''בהעדר סכוי מדיני ולאור התגברות הסכנה הדמוגרפית אין מנוס ממהלך התנתקות חד צדדי'', הוא מצהיר, ''אי לכך נתחיל לאלתר בתהליך טרנספר המוני של האוכלוסיה הערבית מתחומי מדינת ישראל. רק כך נוכל להבטיח לאורך ימים רוב יהודי בגבולות הסדרי הקבע''.
הודעתו של ראש הממשלה מחוללת תהו ובוהו פוליטי. בתחילה מסרבים בכירי מפלגת העבודה להאמין שהאיש מתכוון באמת למילים שיצאו מפיו. קבוצת ''מורדי-העבודה'' אף מודיעה כי לא תתמוך במהלך בשום פנים ואופן. אלא שפרס, הנחוש למחוק אחת ולתמיד את תדמית ה'לוזר' שלו, מוכיח לכולם שהוא רציני לחלוטין. התכנית יוצאת לדרך.
מנהלת ההתנתקות מודיעה כי התכנית תתחיל מאזור המשולש ובשלב הראשון יפונו 12,000 מתישבים ערבים המתגוררים ב- 34 כפרים בגליל התחתון. המפונים יועברו למחנות פליטים מיוחדים שמוקמים בזריזות סמוך לג'נין. כל מפונה יהיה זכאי לפצוי חלקי שיאפשר לו רכישת אהל וצמד עיזים בשטחי הרש''פ. בשמאל מתעקשים לכנות את המהלך בשם 'תכנית הטרנספר והגרוש'. מקורבי ראש הממשלה אומרים בתגובה שמדובר בסך הכל בהעברת דירה. ''מידי שנה עוברים רבבות ערבים משטחי הרש''פ לישראל במסגרת אחוד משפחות, לא יקרה כלום אם כמה רבבות ינועו בכיוון ההפוך''. היועץ המשפטי לממשלה מזהיר את המוחים להמנע מהשוואות עם תקופות השואה. ''חופש הבטוי יקר לנו אבל הדמוקרטיה תדע איך לגונן על עצמה בשעת הצורך'', הוא מוסיף ברמז דק כקורת בית הבד.
ראשי הצבא מציגים לתקשורת את תכנית הפעולה: חילי צה''ל יעברו מבית לבית ויפנו ''בעדינות אך בתקיפות'' את הערבים המתגוררים בהם. המפונים ירוכזו במרכז הכפר ומשם ישולחו לדרכם באוטובוסים. תכולת הבתים תשלח אחריהם מאוחר יותר. גופות המתים ישלפו מקברותיהם וישלחו באריזה נפרדת. על פי התכנית בתי הערבים יהרסו כדי למנוע מדייריהם לשוב אליהם. בולדוזרים יחרשו את בתי הקברות. את המסגדים יפוצצו בחומר נפץ ולאחר מכן ירסקו את שרידיהם תחת שרשראות טרקטור.
השמאל משתולל. עמוס עוז ויוסי שריד מאיימים שוב לפוצץ גשרים. ראש הממשלה מתפקע מצחוק: ''זה טרנספר זה? בסך הכל מעבירים אותם דירה''. 4,000 אנשי רוח וסופרים חותמים על עצומה הקוראת למהפכה אזרחית ''כדי להציל את המדינה מהפאשיסטים''. הם גם דורשים מהאו''ם להטיל מיד סנקציות כלכליות וצבאיות על ישראל. האנרכיסטים יורדים מהגדר (ההפרדה) ומתפרעים ברחובות. אנשי 'יש גבול' קוראים לסרב פקודה בנמוק שמדובר בחוק ש''דגל מוסרי שחור מתנופף עליו''. ראש הממשלה שמעון פרס בתגובה: ''פקודה היא פקודה. חיל שיסרב להשתתף בטרנספר ההתנתקות יודח לאלתר''. מדינות אירופה מאיימות אך ראש הממשלה נותר בשלו. ''ההתנתקות תעבור. לא יעזור כלום''.
בג''ץ דוחה את עתירת מתנגדי ההתנתקות וקובע כי מדובר במהלך מדיני חוקי לחלוטין. במשרד המשפטים מאיימים להעביר למשפחות אומנות ילדים שיעזו להשתתף בהפגנות השמאל ולמען הסר ספק מורה בג''ץ לכלוא ללא הגבלת זמן קיבוצניקית בת 14 למען ישמעו ויראו. בשמאל מכריזים על הפגנת ה''ארבע מאות אלף'' שתסתיים בצעדה המונית לכיוון המשולש. צה''ל מציב מחסומים בכביש גהה ובשדרות רוקח. נגמש''ים פורקים חיילים לאורך רחוב שינקין. המשטרה פושטת על מרכז תל אביב ועוצרת מאות אוטובוסים שהיו אמורים להסיע מפגינים לדרכם. כלי רכב אחרים נחסמים ביציאה מהקבוצים. תהלוכת השמאל מתנקזת לבסוף לתוככי 'כפר שמריהו', שם זוכים רבבות המפגינים להתארח, בין היתר, בביתה המרווח של שולמית אלוני.
בינתים מתחילים האוטובוסים הראשונים ובהם עשרות משפחות ערביות לעזוב את המשולש בדרכם לגרוש. מאות פעילי שמאל מנסים להתנפל על הכביש כדי לחסום את מעברם. למחרת מציגים העתונים תמונה דרמטית של מזכ''ל 'שלום עכשיו' המשרת כקצין במילואים כשהוא חוסם בגופו את הסתערות המפגינים ומונע מהם לשבש את הטרנספר. ''חוק הוא חוק'', זועק הקצין בגרון ניחר מול חבריו מתנועת הנוער של השומר הצעיר, ''הטרנספר התקבל באורח חוקי ודמוקרטי. הטרנספר יעבור על גופי. לא תפרו את החלטת הכנסת''!!.
בשלב זה אני מתנער בבת אחת מעולם הדמיון. יש דברים שאפילו בהזיה אלטרנטיבית אי אפשר להעלות על הדעת. פרייארים מסוג כזה אפשר למצא רק אצל הדתיים.
